פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג-1973, היא החוק שקובע אילו חומרים נחשבים סם מסוכן ומה אסור לעשות איתם: להחזיק, להשתמש, לגדל, לייצר, לייבא, לסחור או לתווך. העונש המרבי בעבירות החמורות הוא 20 שנות מאסר, ובהחזקה או שימוש לצריכה עצמית בלבד הוא עד 3 שנות מאסר.
אלה תקרות שהחוק מתיר, לא העונש שנגזר בפועל. התוצאה בתיק תלויה בסוג הסם, בכמות, בתפקיד שמיוחס לכם ובנסיבות האישיות, ולכן השאלה אם מדובר בצריכה עצמית או בסחר היא לרוב לב המחלוקת.
איך הפקודה בנויה
הפקודה אינה רשימה של עונשים בלבד. היא מגדירה סם מסוכן כחומר שמופיע בתוספת הראשונה, יחד עם מלחים שלו וכל תכשיר, תערובת או תמיסה שמכילים אותו. את התוספת מעדכנים בצווים, ולכן חומרים חדשים שמופיעים בשוק, כולל נגזרות כימיות שלהם, נוספים לרשימה מעת לעת. מה שלא מופיע בתוספת אינו סם מסוכן לפי הפקודה, אבל גם חומר שחסר בה עלול להיות מוסדר בדין אחר.
לכן בבדיקת תיק סמים בוחנים קודם אם החומר שנתפס מופיע בתוספת הראשונה, ורק אחר כך עוברים לשאלה איזו עבירה מיוחסת ומה העונש המרבי עליה.
הפקודה אוסרת את הפעולות האלה ללא רישיון מאת המנהל כהגדרתו בפקודה. מי שמחזיק סם באישור, למשל רוקח ברישיון או איש מקצוע רפואי מורשה, פועל בתוך החריגים שהפקודה עצמה קובעת.
העבירות המרכזיות והעונש המרבי
הטבלה מרכזת את העבירות שנפוצות בתיקים, לפי סעיפי הפקודה. הקנס שמופיע לצד המאסר נקבע לפי סכום הקנס שבחוק העונשין, ובעבירות החמורות הוא מכפלה שלו, ולא סכום קבוע.
| העבירה | סעיף | עונש מרבי |
|---|---|---|
| גידול, ייצור, הכנה או הפקה של סם | 6 | 20 שנות מאסר או קנס |
| החזקה או שימוש שלא לצריכה עצמית | 7 | 20 שנות מאסר או קנס |
| החזקה או שימוש לצריכה עצמית בלבד | 7 | 3 שנות מאסר או קנס |
| צריכה עצמית בתוך בית ספר או בחצריו, על מי שאינו לומד בו | 7 | 5 שנות מאסר |
| מתן אפשרות להשתמש במקום לצורך הכנה, שימוש או מכירה | 9 | 20 שנים, או 3 שנים כשמדובר בצריכה עצמית |
| החזקת כלים להכנה או לצריכה של סם | 10 | 20 שנים, או 3 שנים כשמדובר בשימוש עצמי |
| ייצוא, ייבוא, סחר או הספקה, בתמורה או שלא בתמורה | 13 | 20 שנות מאסר |
| מסירת סם לקטין, או הסתה שלו להשיג סם או להשתמש בו | 21 | 25 שנות מאסר |
שימו לב לביטוי שלא בתמורה בעבירת הסחר וההספקה. גם מי שמעביר סם לחבר בלי לקבל כסף עשוי להיחשב מספק, ולכן ״נתתי במתנה״ אינו מגן מפני אישום בסחר.
כדאי לשים לב גם לפער בין העבירות עצמן. עבירת הגידול והייצור בסעיף 6 והחזקה שלא לצריכה עצמית בסעיף 7 נושאות את אותה תקרה של 20 שנים, אף שהמעשים שונים לגמרי. המשמעות היא שסעיף האישום לבדו לא מלמד כמה חמור התיק, וצריך לקרוא מה בדיוק מיוחס לכם ומה הראיות לכל רכיב.
צריכה עצמית או שלא לצריכה עצמית
זו ההבחנה שמשנה את התיק יותר מכל פרט אחר. אותו סעיף, סעיף 7, מכסה גם מי שמחזיק מנה לשימוש אישי וגם מי שמחזיק כמות גדולה לחלוקה, אבל העונש המרבי שונה לגמרי: 3 שנים מול 20.
הפקודה כוללת חזקות שמקלות על התביעה. בתוספת השנייה נקבעות כמויות לכל סם, ומי שנתפס עם כמות שעוברת אותן נחשב, כברירת מחדל, כמי שהחזיק שלא לצריכה עצמית. אז עובר אליו נטל להוכיח אחרת. הכמויות שונות מסם לסם, ולכן אי אפשר להסתמך על כלל אחד כללי. הבדיקה צריכה להיעשות לפי הסם הספציפי שנתפס.
גם מקום ההחזקה אינו מציל אתכם. סעיף 8 קובע שלצורך האישום אין חשיבות לשאלה אם הסם היה בידיכם, אצל אדם אחר בשמכם או במקום שלא היה בשליטתכם. לכן אפשר להאשים בהחזקה גם מי שהסם לא נמצא פיזית בידיו.
מה בוחנים בפועל כדי להבחין בין שימוש לסחר
- הכמות והמשקל ביחס לסוג הסם.
- אריזה: מנות קטנות ומחולקות, או חבילה אחת.
- ציוד נלווה, כמו משקל, שקיות ריקות או רשימות.
- הודעות בטלפון ופעילות בחשבון הבנק.
- האם החשוד עצמו צורך סמים, ומה אמר על כך בחקירה.
כל אחד מהפרטים האלה הוא ראיה נסיבתית, ולכל אחד יש הסבר חלופי. תיק סחר נשען בדרך כלל על צירוף של כמה כאלה, ולכן הסנגוריה בודקת כל חוליה בנפרד.
בפועל, הדיון על סוג העבירה סובב לא פעם סביב שאלה אחת: האם ההסבר שלכם לכמות סביר. מי שנתפס עם כמות קטנה יחסית, בלי ציוד נלווה ובלי הודעות מחשידות, נמצא בעמדה שונה ממי שנתפס עם מנות ארוזות ומשקל. לכן כדאי לאסוף כבר בתחילת הדרך כל מידע שתומך בגרסה אחת ועקבית, ולא לשנות אותה בין חקירה לחקירה.
הנסיבות שמחמירות את הדין
שני מקרים בולטים בפקודה:
- בתי ספר. החזקה או שימוש עצמי בתוך בית ספר או בחצריו, על מי שאינו לומד בו, נושא עונש מרבי של 5 שנים. ההוראה אינה חלה על מי שטרם מלאו לו 16 שנים.
- קטינים. מסירת סם לקטין או הסתה שלו להשיג סם או להשתמש בו דינן עד 25 שנות מאסר.
בתיקים שבהם החשוד עצמו קטין יש הליכים ושיקולים נפרדים, ויש לכך עמוד נפרד בנושא ייצוג קטינים בהליך פלילי.
קנאביס: מדיניות אחרת, אותה פקודה
קנאביס נשאר סם מסוכן לפי הפקודה, אבל בשנים האחרונות הוסדרה לגביו מדיניות נפרדת: במקרים מסוימים של החזקה ושימוש עצמי של בגירים מטפלים בעניין כעבירה מנהלית וקנס, בלי כתב אישום ובלי רישום פלילי. התנאים, הכמויות והסכומים נקבעים בתקנות ובהנחיות שמתעדכנות, ויש בהם סייגים, כמו מקום השימוש ומספר הפעמים. ברירת המחדל איננה פטור: מי שנתפס עם כמות גדולה או בנסיבות של הפצה עלול להיות מואשם בעבירות הרגילות של הפקודה.
לכן כדאי לבדוק את הנוסח העדכני באתר gov.il לפני שמסיקים מסקנות על מקרה מסוים. פקודה שחלות עליה הנחיות משתנות מחייבת לקרוא מקור עדכני ולא דף ישן.
מעבר לעונש המאסר
הרשעה בעבירת סמים נושאת גם תוצאות שאינן מאסר:
- חילוט. בעבירות סחר ובעבירות חמורות אחרות יכולה התביעה לבקש להחרים רכוש שנחשב קשור לעבירה. ההסבר המלא נמצא בעמוד על חילוט רכוש בעבירות סמים.
- רישום פלילי. הרשעה נרשמת, ויש לה השלכה על עבודה, רישוי ושירות. יש מסלולים להסרת הרישום לאחר זמן, שמפורטים בעמוד על מחיקת רישום פלילי.
בתיקי צריכה עצמית ללא עבר פלילי יש לעיתים גם מסלולים שמסתיימים בלי הרשעה. ההסדר המותנה, למשל, הוא אחד מהם, ואפשר לקרוא עליו בעמוד הסדר מותנה. זכאות להסדר כזה נבחנת בכל מקרה לגופו.
טעויות נפוצות
- למסור גרסה בלי להתייעץ. אמירה כמו ״זה רק בשביל החברים״ עלולה להפוך בתיק לראיה להספקה.
- להניח שאם הסם לא אצלכם אין עבירה. סעיף 8 מרחיב את מושג ההחזקה.
- להתעלם מהכמות שנתפסה. חריגה מהכמות בתוספת השנייה מעבירה אליכם את נטל ההוכחה.
- להסכים לחיפוש או לבדיקה בלי להבין את המשמעות. חיפוש בטלפון, ברכב ובבית נושא השלכות על הראיות.
- להמתין. הזימון לחקירה אינו מתבטל מעצמו, וככל שמחכים, קשה יותר לבנות הגנה מסודרת.
אם הוזמנתם לחקירה או נעצרתם
- בדקו אם אתם נחקרים כעדים או כחשודים. חקירה באזהרה היא סימן שאתם חשודים בעבירה, וזכויותיכם בה מפורטות בעמוד על חקירה באזהרה.
- בקשו להיוועץ בעורך דין לפני שאתם עונים על שאלות. זו זכות שנתונה לכל חשוד.
- אספו את כל המסמכים שיש לכם: הזימון, הודעות, מסמכים רפואיים אם יש רישיון לשימוש בסם רפואי.
- אל תמחקו הודעות או תכנים בטלפון. מחיקה עלולה להיחשב הפרעה להליך.
עורך דין שמתמחה בתחום יכול לבדוק מה הראיות, אם הכמות נכנסת לחזקה, ואילו מסלולים פתוחים. הסבר על אופן העבודה בתיקים כאלה נמצא בעמוד עורך דין עבירות סמים, ותמונה כללית של התחום מופיעה בעמוד עבירות סמים.
תקרת העונש היא נקודת מוצא להבנת החומרה, אבל לא תחזית. שאלות כמו אם יש עבר פלילי, האם הסם נתפס בכמות קטנה והאם החשוד משתף פעולה משפיעות על התוצאה, ולכן שיחה על התיק הספציפי שלכם שווה יותר מקריאת הסעיפים לבדם.
להרחבה: עבירות אלימות בישראל: תקיפה, חבלה ואיומים והעונשים
שאלות נפוצות
מה העונש על החזקת סם לצריכה עצמית לפי פקודת הסמים המסוכנים?
העונש המרבי הוא 3 שנות מאסר או קנס. בפועל מתחשבים בסוג הסם, בכמות ובעבר הפלילי, ויש מקרים שבהם התיק מסתיים בלי הרשעה.
מה העונש המרבי על סחר בסמים?
סחר, הספקה, ייבוא וייצוא של סם מסוכן נושאים עונש מרבי של 20 שנות מאסר. אם הסם נמסר לקטין, העונש המרבי עולה ל־25 שנות מאסר.
איך קובעים אם הסם היה לצריכה עצמית או לסחר?
בוחנים כמות, אריזה, ציוד נלווה, הודעות ועדויות. כמות שעוברת את הסף בתוספת השנייה לפקודה יוצרת חזקה שההחזקה לא הייתה לצריכה עצמית, ואז הנטל להפריך אותה עובר אל החשוד.
האם מותר להחזיק סם מסוכן אם הוא לא נמצא אצלי?
לא בהכרח. לפי סעיף 8 לפקודה אין חשיבות לשאלה אם הסם היה בידיכם או אצל אחר בשמכם, ולכן גם החזקה בעקיפין עלולה להיחשב עבירה.
האם החזקת קנאביס היא עדיין עבירה?
קנאביס נשאר סם מסוכן לפי הפקודה. במקרים מסוימים של שימוש עצמי של בגירים קיימת מדיניות של קנס מנהלי במקום אישום, ותנאיה מתעדכנים, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח העדכני באתר gov.il.
מקורות
- פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג-1973 – נבו
- פקודת הסמים המסוכנים – ויקיטקסט
- בקשה לביטול דוחות בנושא קנבוס (קנביס) או בקשה להישפט – gov.il
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.