נהיגה בשכרות היא עבירה פלילית לפי פקודת התעבורה, והרף החוקי לנהג רגיל הוא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (או 50 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם). נהג שנתפס מעל הרף צפוי לפסילה מנהלית של 30 יום על ידי שוטר, לכתב אישום, ואם יורשע, לפסילת רישיון של שנתיים לפחות, אלא אם בית המשפט מצא נסיבות מיוחדות.
מהו הרף החוקי לנהיגה בשכרות?
הרף החוקי תלוי בסוג הנהג. לנהג רגיל הוא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, ולנהגים חדשים, צעירים ונהגים מקצועיים הוא נמוך בהרבה.
| סוג הנהג | בנשיפה (מיקרוגרם לליטר אוויר) | בדם (מיליגרם ל-100 מיליליטר) |
|---|---|---|
| נהג רגיל | 240 | 50 |
| נהג חדש, נהג מתחת לגיל 24, נהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 ק״ג, ונהג רכב ציבורי | 50 | 10 |
הנתונים לפי פקודת התעבורה והתקנות בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול, שמפורסמות באתר משרד המשפטים ב-gov.il. שימו לב: מה שנקרא בשיחה "מעל הרף" אינו תלוי בתחושה שלכם. אדם יכול להרגיש כשיר לנהיגה ועדיין לחצות את הרף, ולכן הבדיקה היא שקובעת.
ההבחנה בין הקטגוריות חשובה, כי אותו ערך נשיפה יכול להיות חוקי עבור נהג אחד ולהיות עבירה עבור נהג אחר. נהג צעיר או נהג חדש שמניח שמשקה אחד לא יזיק עלול לגלות שחצה את הרף שחל עליו דווקא. לכן כדאי לבדוק לאיזו קטגוריה אתם שייכים עוד לפני שמחליטים אם לנהוג, ולא אחרי שנעצרתם.
מה קורה כשעוצרים אתכם לבדיקת שכרות?
בעצירה לבדיקת שכרות השוטר מבקש מכם לנשוף במכשיר נשיפה, ובמקרים מסוימים מבקשים גם בדיקת דם. סירוב לבדיקה הוא עבירה נפרדת לפי סעיף 64ד לפקודת התעבורה, ולכן הוא לא "פתרון" להימנע מהסיכון.
אם הבדיקה מראה ערך מעל הרף, השוטר רשאי לפסול אתכם מנהלית ל-30 יום. ההליך נעשה במקום, ללא דיון מוקדם בבית משפט.
מה שנרשם בעצירה חשוב יותר ממה שנדמה ברגע האמת. השוטר מתעד את הנסיבות, את זמן הבדיקה ואת הממצאים, והתיעוד הזה הוא נקודת המוצא של התביעה בהמשך. אם משהו בתיעוד אינו מדויק, למשל השעה, מקום העצירה או מה שנאמר לכם, כדאי לשים לב לכך כבר בשלב הראשון ולהעלות זאת בהמשך ההליך דרך ייצוג משפטי, ולא לצפות שהפרט יתברר מעצמו.
בשלב הזה כדאי לדעת מה נעשה לאחר מכן: ייתכן שתוזמנו לחקירה במשטרה. על השלבים והזכויות שלכם שם אפשר לקרוא במדריך על חקירה במשטרה, ובמיוחד על ההבדל בין עד לחשוד בחקירה באזהרה.
מהי פסילה מנהלית של 30 יום ואפשר לערער עליה?
פסילה מנהלית היא החלטה של שוטר, שאינה פסק דין, לפסול רישיון נהיגה ל-30 יום בעבירות שמפורטות בפקודה, ובהן נהיגה בשכרות. לפי הנוהל של אגף התנועה במשטרה, קיימת סמכות כזו גם בעבירת סירוב לבדיקה.
הפסילה יכולה להיות ארוכה יותר כשהעבירה קשורה לתאונה: 60 יום בתאונה שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, ו-90 יום בתאונה קטלנית.
על החלטת הפסילה אפשר לפנות לבית משפט לתעבורה בבקשה לבטל אותה או לקצר אותה. לא ניתן להגיש בקשת חנינה מהנשיא על פסילה מנהלית, והערכאה המתאימה היא בית המשפט.
מה הפסילה המנהלית לא אומרת
- היא אינה הרשעה, וגם אינה קובעת שתואשמו בהכרח.
- היא אינה מחליפה את הפסילה שבית המשפט עשוי להטיל אם תורשעו.
- היא מסתיימת אחרי 30 יום, אלא אם נקבע אחרת בהליך שיפוטי.
בתקופת הפסילה, בין שהיא מנהלית ובין שהיא שיפוטית, אסור לנהוג. נהיגה בזמן פסילה היא עבירה נפרדת לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, ולכן נהג שנפסל ומחליט שהוא נוסע רק נסיעה קצרה פותח לעצמו תיק חדש. מומלץ לרשום את תאריך תחילת הפסילה ואת תאריך סיומה, ולא לחזור לנהוג לפני שהתקופה הסתיימה.
מה העונש על נהיגה בשכרות בבית המשפט?
העונש המרבי בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה הוא עד שנתיים מאסר או קנס, ובנוסף חלה פסילת מינימום לפי סעיף 39א. כלומר, גם כשאין מאסר, פסילת הרישיון היא חלק כמעט קבוע בגזר הדין.
| מצב | פסילת הרישיון בבית המשפט |
|---|---|
| הרשעה ראשונה בנהיגה בשכרות | לא פחות משנתיים |
| הרשעה באותה עבירה כשהנהג כבר הורשע בה בשנה שקדמה לעבירה | לא פחות מארבע שנים |
| נסיבות מיוחדות שפורטו בפסק הדין | בית המשפט רשאי לפסול לתקופה קצרה יותר |
סטייה מפסילת המינימום אפשרית רק בנסיבות מיוחדות, ובית המשפט חייב לפרט את נימוקיו בפסק הדין. מעבר לפסילה, בית המשפט יכול להטיל קנס, פסילה על תנאי ומאסר, בהתאם לנסיבות.
בפועל, גזר הדין מושפע מנסיבות העבירה ומנסיבות הנהג: ערך הבדיקה, האם היה אירוע תנועה או פגיעה באדם, עבר תעבורתי ופלילי והאם הנהג הודה. כל אחד מהם עשוי להשפיע על משך הפסילה שמעבר למינימום ועל חומרת שאר העונשים. לכן שני נהגים שהורשעו באותה עבירה לא בהכרח יקבלו את אותו עונש.
איך נראה ההליך הפלילי בפועל?
ההליך הפלילי בנהיגה בשכרות מתחיל בעצירה ובבדיקה, ממשיך בהחלטה של התביעה אם להגיש כתב אישום, ומסתיים בהכרעה של בית משפט לתעבורה. הוא עוקב אחרי השלבים הרגילים שמתוארים במדריך על הליך פלילי בישראל.
- העצירה והבדיקה: נשיפה, ולעיתים בדיקת דם, ורישום הממצאים בדוח.
- פסילה מנהלית: החלטת שוטר על פסילה ל-30 יום.
- חקירה: גביית הודעה, אם הוזמנתם.
- כתב אישום: התביעה מחליטה אם להגיש. ההסבר המלא על המסמך נמצא בעמוד על כתב אישום.
- דיון בבית משפט לתעבורה: הודאה, הסדר טיעון או ניהול הוכחות.
- גזר דין: פסילה, קנס, ולעיתים מאסר או עונש על תנאי.
דוגמה להמחשה
נהג רגיל בן 35 נעצר בלילה, ובבדיקת נשיפה נרשם ערך של 300 מיקרוגרם לליטר, מעל הרף של 240. השוטר פוסל את רישיונו ל-30 יום. בהמשך, אם יוגש כתב אישום והוא יורשע, בית המשפט ידון בפסילה של שנתיים לפחות. אם הוא היה נהג חדש, הרף עבורו היה 50 בלבד.
אילו טעויות נפוצות עושים נהגים שנתפסו?
הטעויות החוזרות הן החלטות שמתקבלות במהלך העצירה או מיד אחריה, בלי מידע. ההשלכות של כל אחת מהן עלולות להישאר גם אחרי שהפסילה המנהלית פוקעת.
- סירוב לבדיקה מתוך הנחה שזה יעזור: סירוב הוא עבירה בפני עצמה.
- חתימה והסכמה למסמכים בלי לקרוא: מה שרשום בדוח הפעולה משמש בהמשך כראיה.
- לא לבדוק את אפשרות הערעור על הפסילה המנהלית: אפשר לפנות לבית המשפט, אבל יש לעשות זאת בזמן.
- להגיע לחקירה בלי הכנה: ייעוץ לפני חקירה מאפשר להבין מה נשאל ומה אפשר לענות. עוד על כך בייעוץ לפני חקירה.
- להתעלם מהשלכות ההרשעה: להרשעה יש השלכות שנמשכות גם אחרי שהפסילה מסתיימת. על הסדרי מחיקת רישום פלילי באופן כללי קראו במחיקת רישום פלילי.
מה כדאי לעשות בימים שאחרי העצירה?
הימים הראשונים אחרי העצירה אינם דורשים פעולה משפטית מורכבת, אבל כמה צעדים פשוטים עוזרים לשמור על הפרטים ועל האפשרויות שלכם פתוחות.
- לאסוף את המסמכים: הודעת הפסילה, דוח הפעולה, תוצאות הבדיקה, הזימון לחקירה וכל מכתב שהגיע מאז.
- לרשום את מהלך העצירה: מתי נעצרתם, כמה זמן עבר עד הבדיקה, מה נאמר לכם ומי נכח. פרטים כאלה דוהים מהזיכרון במהירות.
- לא לנהוג בזמן הפסילה: גם נסיעה קצרה עלולה להפוך לעבירה נוספת.
- לא לדון באירוע ברשתות או עם אנשים שאינם קשורים: דברים שנאמרים או נכתבים עלולים לשמש בהמשך.
מה כדאי להכין לפני שיחה עם עורך דין
אם אתם מחליטים להתייעץ, הגעה עם החומר המסודר חוסכת זמן ומאפשרת תשובה מדויקת יותר. הביאו את כל המסמכים שקיבלתם, את הרישום שערכתם, ופרטים על הרקע שלכם: האם יש לכם הרשעות קודמות, האם הרישיון שלכם חדש, והאם היה אירוע תנועה או פציעה. המידע הזה קובע אילו כללי פסילה חלים עליכם.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?
בשלב הפסילה המנהלית ולפני גביית ההודעה נקבעות העובדות שעליהן ייבנה התיק, ולכן רבים פונים לייעוץ משפטי כבר בשלבים האלה. אם אתם מתלבטים אם הנסיבות שלכם דורשות ייצוג, המדריך על מתי צריך עורך דין פלילי מסביר זאת.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. מקרים של תאונה, פציעה או הרשעה קודמת משנים את התמונה מהותית.
שאלות נפוצות
מהו הרף החוקי לנהיגה בשכרות בישראל?
לנהג רגיל הרף הוא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או 50 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם. לנהגים חדשים, צעירים ומקצועיים הרף הוא 50 מיקרוגרם בנשיפה או 10 מיליגרם בדם.
כמה זמן פוסלים רישיון על נהיגה בשכרות?
שוטר רשאי לפסול מנהלית ל-30 יום. אם תורשעו, בית המשפט יפסול לפחות שנתיים, ואם הורשעתם באותה עבירה בשנה שקדמה, לפחות ארבע שנים, אלא אם נמצאו נסיבות מיוחדות.
מה העונש המרבי על נהיגה בשכרות?
לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, העונש הוא עד שנתיים מאסר או קנס, ולצדו פסילה.
אפשר לערער על פסילה מנהלית של 30 יום?
כן, אפשר לפנות לבית משפט לתעבורה בבקשה לבטל או לקצר את הפסילה. בית המשפט רשאי לבטל, לקצר או לאשר את החלטת השוטר.
מה קורה אם מסרבים לבדיקת שכרות?
סירוב לבדיקה הוא עבירה נפרדת לפי סעיף 64ד לפקודת התעבורה, ובמשטרה רואים בו עילה גם לפסילה מנהלית.
מקורות
- תקנות – נהיגה תחת השפעת אלכוהול, gov.il
- פקודת התעבורה [נוסח חדש], נבו
- נוהל אגף התנועה, משטרת ישראל
- בקשה להקלה בעונש של פסילת רישיון נהיגה, כל זכות
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.